קראטה על פי סנסאי נישיאמה
קראטה שוטוקאן נקרא על שם פונאקושי גיצ'ין שנחשב לאבי הקראטה היפני בעידן המודרני (המאה ה-20 המוקדמת). במרוצת השנים שוטוקאן הפך לסגנון הקראטה הנפוץ בעולם בזכות מורים רבים וטובים, תלמידיו של פונאקושי אשר נשלחו מיפן להפיץ את בשורת הקראטה לכל העולם. באופן טבעי, כל מורה תרם להתפתחות הקראטה על פי הבנתו ותפישתו וכך נוצרו גרסאות רבות למה שנהוג לכנות שוטוקאן.
הדוג'ו המרכזי של סנסאי נישיאמה היווה עבורו מעבדה בה פיתח ושיכלל את אמנות הקראטה לכדי שיטה שלמה בעלת לוגיקה פנימית. באימונים יומיומים ומפרכים הוא העביר את תורתו לכל מי שחפץ היה להתאמן בלב שלם ולהתפתח בכנות וללא גבול.
סנסאי נישיאמה הידטקה Hidetaka Nishiyama היה בין מייסדי ארגון הקראטה המקורי היפני JKA ונשלח מטעמו להפיץ את הקראטה בחוף המערבי של ארה"ב. בשנת -1961 החל ללמד בדוג'ו בלוס אנג'לס ועד מהרה משך אליו תלמידים רבים אשר הוקסמו מאמנות הלחימה החדשה והיעילה שלימד. הוא היה חלוץ המורים היפנים בארה"ב ובמשך השנים יצר את חוקת תחרויות הקראטה, הקים וניהל אירגוני קראטה חובקי עולם ונאבק על קידום הקראטה בעולם ועל מקומו של הקראטה המסורתי כספורט אולימפי.
למרות עיסוקיו הרבים לקידום הקראטה בעולם – עבור תלמידיו תמיד היה סנסאי נישיאמה מורה מאין כמותו. את מרבית זמנו הקדיש לטיפוח וליטוש אמנותו וליצירתה ושיכלולה של מתודיקת אימון אשר משלבת בין הידע העצום מעולם הבודו (אמנויות הלחימה היפניות) ובודקת אותו אל מול עולם המדע המודרני (קנסיולוגיה, פיסיולוגיה ומכניקה).
הקראטה אשר סנסאי נישיאמה לימד עבר הרבה ליטושים ושיפורים במשך השנים והוא האמין שבשנותיו האחרונות הוא השלים לבסוף את יצירת השיטה שלו והרגיש שלם עם מה שישאיר אחריו. נישיאמה לא היסס במשך השנים לתקן את עצמו ואף להודות כי דברים שלימד בעבר אינם נכונים עוד וכי הבנתו היום שונה ועל כן יש לשנות את אופן ביצוע הטכניקה. יכולת זו, להמשיך ולחקור מתוך סקרנות ומתוך רצון להגיע לשלמות אפיינה אותו ומייחדת אותו בעולם של מורים אשר מקדשים מסורת על פני קידמה והתפתחות.
נישיאמה כינה את ארגונו הבינלאומי "ארגון הקראטה המסורתי הבינלאומי" (ITKF) וזאת כדי להבדיל בינו לבין ארגוני קראטה אחרים אשר שמו להם למטרה להביא את הענף לכדי הכרה כספורט אולימפי תוך ויתור על ערכיו המקוריים כאמנות לחימה המשמשת לצמיחה והתפתחות אישית.
הקראטה המסורתי הפך להיות שם נרדף לקראטה של נישיאמה אשר בעצמו נמנע מלתת שם לשיטתו מלבד קראטה. המינוח "קראטה מסורתי" אינו מתאר מסורת במובן של הצמדות עיוורת לעבר לצורך שימורו. "המסורת" מכוונת למקורות הקראטה כדרך לחימה (בודו) ולחשיבות העליונה בשמירה על העקרונות המייחדים אותה ככזו לאור השינויים ההכרחיים והזמנים המשתנים.
הקראטה על פי נישיאמה הינו אמנות לחימה מסורתית בגישה מודרנית. אמנות חיה, נושמת ומתפתחת ללא הרף תוך שמירה על עקרונות מנחים ברורים המבטיחים את שמירת הדרך והנאמנות למקור.